“המרפא הפצוע, המפגש עם הזר והכנסת אורחים” -הזמנה למפגש כפול של הרצאה והתדיינות

האסון החי בתוכנו מפגיש אותנו המטפלים עם כאב, אובדן ודאגה עזה לבאות. מציאות טראומטית המשותפת לנו ולמטופלים שלנו.

בעת הזו עולים דגמי חשיבה ודימויים קדומים, תבניות כלל אנושיות של ארכיטיפים ומיתוסים, שדרכם אפשר לתת מבע, צורה, רצף שם ומובן לחוויה האישית. בשני המפגשים ננסה להכיר את מרחב הפצע ואת הדיאלוג הנפשי המתרחש בו. 

במיתולוגיה היוונית מסופר על כירון הקנטאור, יצור שחציו אדם וחציו סוס. לפי האגדה כירון ננטש על ידי אימו, שהתביישה בתינוק שנולד לה.
אך הוא שרד בעזרת האל אפולו שאימץ אותו ולימד אותו רפואה.
בזכות מבנה גופו המיוחד, שילב כירון תבונה מופלאה הן של ידע נלמד והן חיבור אדמתי לחוכמת הגוף. בבגרותו נפגע כירון ברגלו מחץ טבול ברעל שהותיר בו פצע שלא ניתן לרפוי.

בכך הפך כירון סמל למרפא האגדי שמסוגל לרפא את כולם, פרט לעצמו. פצעו הגופני של כירון מסמל פצע נפשי קיומי, המפגיש עם תחושות של סבל, חוסר אונים, מוגבלות ופגיעוּת.
״רק המרפא הפצוע מרפא״ אליבא דה אסקלפיוס, אל הרפואה היווני, שהיה אחד מתלמידיו של כירון.

החיבור למוגבלות שלנו ולפצע הפועם, מפתח בנו את היכולת להיות קשובים ואמפתיים לפצעי הזולת. בהבנה זו כוחות הריפוי והפצע הם חלקים של אותו שלם ואינם ניתנים להפרדה. 
קרל יונג וממשיכיו התייחסו למיתוס של המרפא הפצוע כאנלוגיה ליחסי העברה בטיפול ובפרט להשפעה ההדדית הלא מודעת של החולי וכוחות הריפוי הפנימיים הן אצל המטופל והן אצל המטפל. בהרצאה ובשיח שיערך נתייחס לייחודיות שמביא עימו המטופל הצעיר לדיאדה הטיפולית, הן ברכּוּת ובפגיעוּת אך גם בכוח העז של התפתחות ותקווה.

לצד התכנים שיובאו בהרצאה, ברצוננו להזמין בסיומה ללמידה והעמקה נוספת דרך החוויה האישית של המשתתפים שיוזמנו לשתף בהתנסויות ובחוויות האישיות שלהם. 

את הדיון ינחה יוסי צוק, יו״ר האגודה.

דר׳ גלית בן אמיתי, פסיכיאטרית ילדים ואנליטיקאית יונגיאנית
המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית ע״ש אריך נוימן.

יוסי צוק , פסיכולוג קליני מדריך. פסיכולוג ראשי “מכון שלם ” וקליניקה פרטית.
יו”ר האגודה לפסיכותרפיה פסיכואנליטית . מורה ומדריך בתוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית של אונ’ בן גוריון.