"אבל העץ הוא כל גיליו כל גילוייו יחד כגון אני שהנני כל עֲקֻבּי ומישורַי."

אברהם שלונסקי

נשוחח על אשכול מושגים המשקף מציאות-מרובת-פנים: גיל, "רב-גיליות" (אורכית ורוחבית), הצורך הרב-גילי בהורות, נוכחות הורית מותאמת גיל. נבחן את פוריותם לעבודה ולחיים.

גיל כרונולוגי הוא הזמן שחלף מאז לידתנו. נדמה שכל אחד מאתנו מקיים יחסים עם הגיל. שלו ושל אחרים. מושג הגיל יכול לשרת אותנו לא רק לציון הזמן, אלא לתיאור של מכלול האישיות בפרק זמן מסוים של החיים. 

אציע שכל אדם נושא בקרבו את גיליו הקודמים, כמו גזע עץ, העשוי טבעות טבעות של שנותיו: אנֺכי מי שמלאו לו כך וכך אביבים, אך בתוכי פעילים גם מבוגר צעיר יותר, בוגר צעיר, המתבגר שבי, הילד, הפעוט, התינוק והעובר. ומה על גילים עתידיים? האם גם הזקן קיים בי במהותו ושותף לחיי בהווה? 

אנחנו יצורים רב-גיליים. אם אנו רב-גיליים, הרי יש לנו גיל אקטואלי אחד וקבוצה של גילי עבר (ועתיד?). מי מנצח על מקהלת הגילים? מי הגיל השליט ברגע נתון? מה קורה כאשר שניים רב-גיליים נפגשים זה בזה? הורה-מתבגר, מטפל-מטופל? נשאל עד כמה הגילים נגישים ובני-ניהול, והאם הם יכולים להוות משאב, ומה חשיבותם בימים סוערים…

אציע שבכל גיל אנו זקוקים להורות. זה הצורך הרב-גילי בהורות. כל גיל ספציפי פעיל זקוק לפונקציות הוריות כלליות ולפונקציות הוריות הייחודיות לו בזמן הנתון. זו נוכחות הורית מותאמת גיל. עתים מספקים זאת ההורים. עתים מספקים זאת אחרים ומטפלים. עתים עלינו לספק זאת לעצמנו. נשוחח.                   
צבי עמלי (צביקה) , עובד עשורים אחדים (הגיל…) עם יחידים, משפחות, וצוותים. לשעבר ראש התכנית להכשרת מנחי קבוצות באוניברסיטת בר-אילן. באחרונה בתחנות לטיפול משפחתי וזוגי, ובמרכז הורים-ילדים;  הדרכת צוותי עמותות "בשביל המחר" ו"מומנטום"; ניהול תכנית הכשרה של מנחי-קבוצות לנפגעי מלחמה ומטפליהם (עמותת "שבע פלוס" ובחסות מכללת תל-חי). בימים אלה מסיים התערבות חירום בגן-חיות בעקבות אסון טראומטי.