רשמים מערב מרתק: לארי אברמסון בשיחה עם דר’ איתמר לוי

האמן לארי אברמסון  במפגש על ציוריו עם האנליטיקאי ד”ר איתמר לוי

יום חמישי 22.3.2018 20.00-22.00 (התכנסות ב – 19.30) “בית השחמט” טאגור 26 רמת אביב

מחיר – 90 ש”ח לחברי אגודה, 100 ש”ח לסטודנט\גמלאי\מתמחה, 120 ש”ח ללא חבר.

    לפרטים אודות סדרת ערבי חמישי המלאה לחץ כאן

הדיאלוג בין לארי אברמסון, אמן, ואיתמר לוי, פסיכואנליטיקאי, החל כששניהם היו בראשית דרכם המקצועית, כך שלא תמיד ניתן להבחין מי השפיע על מי, ואולי גם אין לכך חשיבות. בציור של אברמסון מתגלות לאורך השנים דרכים שונות לייצג משהו שאינו ניתן לייצוג, והטענה המרכזית בספרו של לוי תשוקת המבט היא שהאמנות, בדומה לפסיכואנליזה, מנסה לחשוב מחשבות קשות לחשיבה. שתי הדיסציפלינות שואפות לתת דמות למשהו “שמעבר” לדמיון. במפגש ישוחחו אברמסון ולוי על עבודתם ויזמינו ויזמינו דיאלוג עם הקהל.

  לארי אברמסון – הציג מאז סוף שנות השבעים בתערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד רבות בארץ ובעולם, ביניהן בביאנלה בוונציה, ותערוכות יחיד במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון חיפה, עין חרוד ועוד. עמד בראש המחלקה לאמנות בצלאל (1992-1999) ובראש בית הספר לאמנות שנקר (2013-2016). ספר של מקבץ כתביו עומד לראות אור בקרוב.

איתמר לוי – פסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הישראלית לפסיכואנליזה, ומבקר אמנות בעיתונים כל העיר, ידיעות אחרונות והארץ (1979-1995), אוצר וכותב על אמנות ופסיכואנליזה. ספרו הבית והדרך (2012) עסק בדמיון החזותי, וספרו תשוקת המבט (2018) עוסק במפגשים ובהקבלות שבין אמנות ופסיכואנליזה.

 

הדיאלוג בין לארי אברמסון ובין ד”ר איתמר לוי, החל כפי שסיפרו לנו, לפני “קצת פחות מ-40 שנה”.. בערב זה היינו עדים לחוליה חיה נוספת בדיאלוג רב שנים זה.

פתח את הערב ד”ר איתמר לוי בתארו את נקודת הכובד סביבה חג ספרו “תשוקת המבט”; האופן בו האומנות והפסיכואנליזה כל אחת בדרכה, מנסה לחשוב מחשבות קשות למחשבה. בשיח, נפרש התהליך הפנימי המלווה את הניסיון לתת דמות למה ש”מעבר” לדמיון.  לארי החל בתיאור השפה כרשת, זו המנסה ללכוד את הממשי שחומק שוב ושוב מבעד לחוריה.

ומה על שפת האומן? והמטפל בנפש?

לארי שיתף את הקהל בהתאוות לציור המלווה אותו כאדם, ובהכרה בו זמנית, בכשל האינהרנטי למעשה האמנות. הוא רואה את הטרגיות של האומן כמי שעומד על הר נבו, רואה את הארץ המובטחת אך אינו יכול להיכנס בשעריה.  מעמד טרגי זה (כצפוי) אינו סותם את הגולל על מעשה האמנות. לארי ממשיך אל סיפורם של המרגלים הנכנסים לשערי הארץ, יוצאים ומתארים/מייצגים את שראו. כך,  מתואר מעשה הריגול המתגלגל והופך ליצירה בכלל ולסדרת ציורים אחת ספציפית, בפרט. גלגולי התהליך של יצירת  “כתב חרובים” מרתקים ומעוררי מחשבה.

הערב כולו גדוש ביצירות שלארי מראה ומתאר את תהליך התגבשותן; מתוך חוויה, מחשבה או דימוי שהגיע וכפה את עצמו עליו.. דימויים

שבים ועולים – הלילה, הסהר, הריבוע השחור, הענף והקרש.. עליהם מדובר ומסופר.

בשיח, איתמר לוי  הוסיף וחלק מחשבות משפת האמנות אל העבודה הטיפולית וחוזר חלילה; ה-O החמקמק של ביון, מה שלא ניתן לחשיבה (למשל המוות, אלוהים..)  ומצבים בהם מה שקשה עד לא אפשרי למחשבה משתרג עם מה שאסור לחשיבה. או אז מעשה הטיפול  הוא ניסיון להתיר את הפקעת הכורכת אסור ובלתי אפשרי, ניסיון להפוך את האסור לאפשרי ולמותר לחשיבה.

ואם באסור עסקינן – איתמר הוביל את הדיון אל האסור הפוליטי והחברתי.  התוודענו לממד נוסף  בעבודה האמנותית של לארי דרך יצירתו “צובה”. יצירה המקיימת דיאלוג מעבר לשנים עם יצירתו של זריצקי (צובא).

היה זה ערב שופע מראות ומחשבות. משימת הריגול בייצוגו, אף היא – במידה רבה –  נידונה לכישלון.

כתבה: רחל לוי, חברת ועד האגודה והבלוגרית של הסדרה כולה. להמשך קריאה על רשמיה של רחל מעברי הסדרה, לחץ כאן.

לפרטים נוספים אודות הערב, ערבי חמישי נוספים והרשמה –  לחץ כאן