"פסיכותראפיה מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטופל וזה של המטפל" (וויניקוט, 1971).
וויניקוט ממשיג כל טיפול ולא רק טיפול בילדים, כפעילות שמתרחשת באיזור המשחק. בסדנה נחזור ונעיין במושגי יסוד בחשיבה של וויניקוט, תוך התמקדות בפרדוקסאליות המתחייבת בתוך התקשורת הטיפולית, והקושי של המטפל להחזיק בה.
את הפרדוקס העולה מתוך תקשורת טיפולית ניתן לנסח באופן הבא: הסובייקט (המטופל) ממציא את הזולת (המטפל) ונשאר בגבולות עצמו, אך בה בעת מוצא אותו וחורג מגבולותיו (1963). במסגרת הסדנה נבדוק את המעבר ההתפתחותי של המטופל מתקשורת דמומה עם תופעות סובייקטיביות (subjective phenomena) אל עבר אפשרות לתקשר ולעשות שימוש באובייקט חיצוני – במטפל.
מעבר זה מתרחש דרך אזור הביניים הפרדוקסאלי המאפשר תקשורת בין פנים וחוץ. זהו איזור המשחק הוויניקוטיאני. נעזר בהמשגה של וויניקוט על אופני תקשורת שונים על מנת לסווג סוגי תקשורת ושתיקה בתוך טיפול, ונאתר את סוגי
ההתערבויות הטיפוליות המתאימות לשלבים ההתפתחותיים השונים של מטופלים.
הסדנה תשים דגש על יישום התאוריה לקליניקה בעזרת דוגמאות קליניות של המשתתפים על מנת לאתר את המצב התקשורתי ואיזור הפעולה הנפשית הן של המטופל, הן של המטפל.
רוני כרמלי: פסיכולוגית קלינית, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, קליניקה פרטית ברמת אביב. דוקטורנטית בתכנית לפסיכואנליזה ופרשנות, אוניברסיטת בר-אילן. נושא המחקר: פרדוקס, משחק ושפה אצל ויטגנשטיין, ויניקוט ולאקאן.
דימוי שער: אורי ירון