ד”ר אנטונינו פרו, חוזר על המסר החשוב של ביון,לפיו על כל אנליטיקאי להיות חופשי נפשית במסע שלו לגילוי האופן בו נכון לו לערוך אנליזה: “אין אנו יכולים לקרוא לעצמינו ביוניאנים” (Ferro, 2005). לצד זאת הוא מעמיק ברעיונותיו של ביון ועושה שימוש בחלק מהטרמינולוגיה ובהמשגות שלו לשם פתיחת אופקים חדשים וליישומם בגישה קלינית ייחודית לו; בלשונו, “ביון נתן לנו מודל פשוט של הנפש, הניתן להרחבה מתמדת, וכך סיפק כלי חשיבה בלי שלמעשה יגיד לנו מה אנו אמורים לחשוב. יתר על כן, יישום כלים אלו מרחיב באופן מתמיד את שדה החקירה” (Ferro, 2002).

מודל החלימה של הנפש בהשראת הרעיונות של ביון המאוחר, מתמקד בהתפתחות הכלים להרגיש, לחלום ולחשוב, בדרך להשיג בריאות מנטלית יחסית.

בהרצאה נתמקד בהיבטי מפתח בגישתו הקלינית של פרו, המזוהה עם תאוריית השדה האנליטי הפוסט ביוניאנית, שהתפתחה לאורך השנים, ככותב פורה ומפרה.