תמצית
אנליזה של מעשיות קודמות (יגאל ראופמן 2011 א, ב) יצרה שני ערוצים משלימים של תובנות קליניות ותיאורטיות: 1. הראשון מדגיש את צורות הארגון והתמודדות של הנפש בילדות המוקדמת. צורות אלה הן שכיחות מאוד וחוצות תרבויות. באמצעות האנליזות אפשר היה לקבל תמונות בהירות ועקביות של הנפש והדינאמיקות הפועלות בה באופן ששום מחקר וניסיון קליני לא הצליחו הגיע אליו.
2. הערוץ השני מלמד שמה שהמסורת הפסיכואנליטית מכנה ‘הלא מודע’ הוא מרחב של מציאות נפשית פנימית שיש לו שפה הפועלת על-פי חוקים שונים מאלה המוכרים לנו משפת הדיבור. כל אנליזה נוספת מעשירה את ‘המילון’ של שפה זו, שכינינו אותה – ‘השפה ההיא’. מבחינה זו האנליזה של הנזל וגרטל היא המשך ישיר לאנליזות קודמות והיא מוסיפה נפח נוסף לשני הכיוונים. במקביל היא מוסיפה לשני הערוצים מימד נוסף – זיהוי היסודות האבולוציוניים שהובילו ליצירת ההבחנה בין הנקבי-נשי לזכרי-גברי
-
פוסטים אחרונים
תגובות אחרונות
ארכיונים
קטגוריות
כלים