שפת ההיעדר ושפת הרוך / חיותה גורביץ

שפת ההיעדר ושפת הרוך: טרנספורמציה בטיפול כהתרה של ה’הזדהות עם התוקפן’
הרצאתה של גב’ חיותה גורביץ’
במסגרת הרצאות ימי ה’ של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
27.10.11 סדרת “כעוף החול – על טרנספורמציה בטיפול”

לקריאת ההרצאה המלאה

תקציר

פרנצי הציע את מושג ה’הזדהות עם התוקפן’ כמרכזי בהבנת ההשפעה של טראומה מוקדמת על ההתפתחות הנפשית. מושגיו של ויניקוט מעשירים את המושג ואת המורכבות הקלינית הנגזרת ממנו.
התפתחות תקינה של העצמי המתהווה כרוכה בהכרת שפת הרוך, בהיענות ובהתאמה של הסביבה לצורכי הרוך. במידה והאחר כופה את צרכיו ותשוקותיו שלו על הילד וסביבה כזו נעדרת, הנפש הרכה מחויבת, מתוך כורח הישרדותי, להגיב ולהתאים את עצמה להיעדר, ובכך להכיל בתוכה את הניתוק של הסביבה משפת הרוך. מדובר בהפנמה מכורח, בהזדהות כפויה הכרוכה בחוויה של הלם, פחד, קיפאון וניתוק המלווים בחרדת הכחדה. העצמי, מתוך כורח הישרדותי לשמר את החיבור לאחר ולעצמו, מפוצל באופן אוטומטי ומתנתק מתגובותיו הספונטאניות. כך, העצמי שורד ומתפתח מתוך הזדהות כפויה וחודרנית סביב דיסוציאציה. ההזדהות עם התוקפן מעידה הן על הקשר הטראומטי המקורי, הן על הדינמיקה התוך נפשית והן על איכות הקשר עם האחר ועם העצמי. בטיפול, על המטפל להיענות לשפת הרוך ולהבין את שפת ההיעדר כדי לפוגג ולפרום את ההזדהות עם התוקפן, להחיות את החלקים המנותקים ולאפשר צמיחה והתפתחות.

הגב’ חיותה גורביץ הינה פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, מלמדת ב”מרכז וויניקוט ” ובביס לפסיכותרפיה אוניב’ ת”א במסלול מצבים מנטאלים ראשוניים.
לקריאת ההרצאה המלאה